#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 מאי שנא שאוסרים להציל יותר משלש סעודות כדי שלא יכבה ואילו גבי מת מתירים להצילו כדי שלא יכבה?	במת אדם בהול עליו טפי ולכך הוצרכו להתיר כדי שלא יכבה במזיד, אבל במזון אין אדם בהול כל כך ואפילו אם לא נתיר לו לא יבוא לכבות במזיד, ואם נתיר לו להוציא מזון כדרכו חיישינן שמא מתוך טרדתו ישכח ויכבה את הדלקה.	סימן שלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר לטלטל מעות ודברים המוקצים כדי להצילם מפני הדליקה ומדוע 1) לבני הבית שהדלקה בו 2) לבני בתים סמוכים?	"1) אסור שמא מתוך הבהלה יבואו לכבות, כן פסק במשנ""ב, ובשה""צ כתב דאין למחות ביד המקילין כט""ז שהתיר.<br>2) יש מתירים, שלמדו מהא דהתירו למי שהחשיך בדרך להוליך כיסו פחות מארבע אמות כדי שלא יעשה איסור חמור ממנו ויוליך אותם להדיא, הוא הדין בכאן התירו איסור טלטול מוקצה כדי שלא יבוא לכבות את הדליקה. ויש אוסרים, דס""ל דדוקא במי שהחשיך בדרך הוא שהתירו לו כדי שלא יעשה איסור גדול אבל בדליקה אין לחשוש לשמא יכבה כיון שהדליקה בבית אחרים ואינו בהול עליה כל כך. והב""ח, והעתיקו כמה אחרונים את דבריו, הכריע כהמתירים."	סימן שלד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם יכול להציל מזון ג' סעודות ומדוע 1) המתענה תענית חלום 2) ממין אחד כשכבר הציל מין אחר?	"1) יכול להציל, שלא חילקו חז""ל.<br>2) יכול להציל, שיכול לומר במין זה אני חפץ."	סימן שלד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	" מיום הכיפורים לשבת 1) האם מצילים ומדוע 2) למאי נפק""מ והרי לדידן אינם סמוכים?"	"1) מצילים, שהרי ביום השבת לא יוכל להכין.<br>2) כשחל יוה""כ ביום חמישי ויודע שלא ימצא לקנות ביום ששי."	סימן שלד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 כמה מצילים לחולה לזקן ולרעבתן ומדוע?	כבינוני, דלא חילקו חכמים בשיעור שלש סעודות בין להקל ובין להחמיר.	סימן שלד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 באלו אופנים מותר להציל אפילו מאה סעודות?	בכלי אחד או אם פירש טליתו והריק לתוכו מכמה כלים בכמה פעמים כיון שמוציא בפעם אחת.	סימן שלד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 לאחר סעודה שלישית האם יכול להציל כלי אכילה וכלי שתיה?	כלי אכילה אינו יכול להציל וכלי שתיה יכול להציל.	סימן שלד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 מה הדין להוציא מלבושים 1) בידו 2) בדרך מלבוש?	1) מותר רק מה שצריך לו לאותו היום.<br>2) לובש כל מה שיכול ללבוש ומוציא ופושט וחוזר ולובש ומוציא ופושט ויש מי שאומר שאינו לובש ומוציא אלא פעם אחת, והלכה כדעה הראשונה.	סימן שלד סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם יכול לבקש שיצילו עבורו ומדוע 1) מזונות 2) מלבושים?	1) אינו יכול, דלא הותר לו כי אם ג' סעודותיו הצריכים לו לשבת.<br>2) יכול, שהרי ראוים לו לכל היום.	סימן שלד סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר להציל לחצר שאינה מעורבת 1) מזון ג' סעודות2) מלבושים דרך מלבוש?	"1) אסור.<br>2) אסור ויש מתירים. וכל האחרונים חוץ מהב""ח פסקו כדעה המתירה."	סימן שלד סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר להוציא כל מה שירצה לבית אחר שעירב עמו או לחצר שלו?	"יש אומרים שמותר ויש אומרים שאסור. וכתב המשנ""ב שלמעשה כיון שהוא מילתא דרבנן אפשר שיש לסמוך להקל."	סימן שלד סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	" מה קודם להציל: תורה שבע""פ ששאל, תורה שבכתב שלו, מת?"	"מת, תורה שבכתב, תורה שבע""פ ששאל."	סימן שלד סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם בזמן הזה קוראים בתורה ובמגילת אסתר, ומצילים אותם מפני הדליקה ומדוע?	"לדעת המג""א בלשון הקודש תורה אין קוראים בה אבל מצילים אותה מפני האזכרות שבה. מגילה אין קוראים בה ואין מצילים אותה מפני שאין בה אזכרות. וכתב הפמ""ג בביאור דברי המג""א שאם היו כתובים בשאר לשון ניתן לקרוא בהם ומצילים אותם מפני הדליקה, דהואיל שכתובה בלשון אחר אין בה קפידא לענין דיו. ובשה""צ כתב שהמג""א איירי רק כשנכתבו על קלף, אבל אם נכתבו או נדפסו על ניר קוראים בהם משום עת לעשות ומצילים אותם מפני הדליקה. והא""ר חולק על המג""א וסובר דהאידנא שהתירו משום עת לעשות אין נפק""מ בין כתיבה בדיו או בסם וסיקרא וגם על קלף ובלשון הקודש קוראים בהם ומצילים אותם מפני הדליקה."	סימן שלד סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מצילים קמיעים שיש בהם פסוקים מפני הדליקה ומדוע?	"בחולה שאין בו סכנה אין מצילים, ואפילו לחצר המעורבת דאין שייך בהם טעם דעת לעשות לה' דאין בהם תורה ללמוד או להתפלל על כן אסור לכתוב אותם. ויש אומרים שמצילים, דסוברים דכיון שניתן רשות לכתוב ברכות יש גם רשות לכתוב קמיעים. וכתב המשנ""ב דהלכה כדעה הראשונה, ומכל מקום כשיש בהם אזכרות מצילים. ובחולה שיש בו סכנה מציל הקמיע שלו ויוציאה עליו דרך מלבוש."	סימן שלד סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר להציל לחצר שאינה מעורבת תיק התפילין עם התפילין כשיש בתוכו מעות ומה החידוש?	מותר, ולא הצריכוהו לנערם ממנו, דילמא אדהכי והכי נפלה הדליקה על הספר גופא.	סימן שלד סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר להניח תפילין אצל מעות בשבת כדי להצילם מפני הדליקה לחצר שאינה מעורבת?	"המחבר כתב שמותר ויש מי שאוסר אא""כ הניחם שם מערב שבת והגר""א צידד שהעיקר כדעה הראשונה. ולדעת הט""ז והמג""א אין בזה מחלוקת, דלכולי עלמא אסור לכתחילה להניח תפילין אצל מעות בשעת הדליקה כדי להציל המעות, אבל אם הניח בשבת תפילין אצל מעות ואח""כ נפלה דליקה לכו""ע מותר להצילם ואין צריך לנער המעות."	סימן שלד סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 לאיזה חצר ומבוי מותר להציל ספרים?	אפילו לחצר שאינה מעורבת ולמבוי שלא נשתתפו בו ובלבד שיהיו בו שלש מחיצות ולחי.	סימן שלד סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר לומר לגוי להציל גמרא מן הדליקה דרך רשות הרבים ומדוע?	מותר, דשבות דאמירה לאינו יהודי שרי מפני בזיון כתבי הקדש.	סימן שלד סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 מה מותר להציל ממים ומשאר דברים המאבדים?	כל מה שמותר להציל מפני הדליקה.	סימן שלד סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	" ספר הנמחק ולא נשתיירו בו פ""ה אותיות האם מצילים משום הגליונים או משום הקלף שעליו היה הספר כתוב ומדוע?"	אין מצילים, דכיון שנמחק הכתב בטלה קדושתם.	סימן שלד סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 מה יעשה עם ספר תורה שכתב מומר לעבודת כוכבים ומדוע?	אפילו כתבו בכתב אשורית על הקלף ובדיו שורפו עם האזכרות שבו, שבודאי כתב אותן לשם עבודת גילולים.	סימן שלד סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר להתכוין שתיגרם מלאכה דאורייתא במקום פסידא ומדוע?	מותר, דכתיב 'לא תעשה בו מלאכה' עשיה הוא דאסור גרמא שרי, ודומיא דעשיה שרינן בגרמא.	סימן שלד סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 לדינא מה מותר ומה אסור לעשות בטלית שאחז בה האור?	מותר לפושטה ולהתכסות בה כדרכה ואפילו אם מתכוין שיכבה האור לגמרי. אסור לרוץ עימה ולקפוץ ולנענע עצמו אנה ואנה כדי שיכבה או לנענע את הטלית כדי שיכבה, דבכל זה עושה מעשה כיבוי ממש ולאו גרם כיבוי הוא.	סימן שלד סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 מה הן שלש השיטות וסברותיהן לגבי נתינת משקים על טלית שאחז בה האור וכאיזו מהן נראה למחבר?	"יש אומרים שאין יכול ליתן משקים על הטלית כדי שיכבה כשיגיע להם דמדרבנן אסור לקרב את הכיבוי. ויש אומרים שמותר לעשות כן בשאר משקים דס""ל דזה לא חמיר מגרם כיבוי בעלמא דשרי, חוץ מן המים משום דקימא לן דשרית הבגד זהו כיבוסו, ויש מתירים אפילו במים דס""ל דלא שייך שרייתו זהו כיבוסו אלא במקום שיש טינוף או דם אבל לא בטלית נקי. ולמחבר נראה כשיטה האמצעית."	סימן שלד סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 אם צריך למחות בגוי או בקטן שבא לכבות ומדוע?	בגוי אין צריך למחות דאדעתא דנפשיה קעביד ואפילו יודע שנוח לו לישראל, הוא להנאת עצמו מתכוין שיודע שלא יפסיד. בקטן אפילו לא הגיע לחינוך צריך אביו למחות מדאורייתא, דקטן אין לו שיקול הדעת לעשות אדעתיה דנפשיה ועושה לדעת אביו שיודע שכיבוי זה נוח לאביו ועושה בשבילו ואסור דמצווה על שביתתו, ואפילו אם בא לכבות דליקה שבבית אחרים גם כן צריך למחות בידו מדרבנן כיון שעושה בשביל גדול.	סימן שלד סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר לומר לגוי ומדוע 1) כבה 2) אם תכבה לא תפסיד 3) כל המכבה אינו מפסיד?	"1) אסור, דכיון שאדם בהול על ממונו חיישינן דאי שרית ליה אתי לכבויי הוא בעצמו, זולת בכתבי הקדש מותר לומר לגוי לכבות מפני בזיון כתבי הקדש.<br>2) לדעת השו""ע יו""ד סי' רכ""א סע' ח אסור דזהו גם כן כאומר לו כבה והשלטי גבורים מצדד להקל בזה לענין דליקה.<br>3) מותר כיון דלא אומר לו כבה."	סימן שלד סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר לכבות גחלת המונחת במקום שרבים נזוקים בה?	"מותר בין אם של מתכת בין אם היא של עץ והרמב""ם אוסר בשל עץ והלכה כדעה ראשונה. ואם יש לו עצה איך לטלטלה ממקום זה לפנותה למקום אחר שאין רבים מצויים שם יותר טוב שיפנה אותה ולא יכבנה.<br>"	סימן שלד סעיף כז		
